משפחת אשל - חלומות אמיתיים

מטרתו של יומן מסע זה הוא לתעד (בתמונות ובכתב) את המסע שלנו לאוסטרליה וניו-זילנד, לכתוב

מתי יוצאים? איך מתחילים להתכונן למסע כזה ארוך ומשמעותי? אחרי שהתקבלה ההחלטה שיוצאים, ושמסגרת הזמן

כיצד נקבע מסלול הטיול באוסטרליה: הסיכום עם יעל היה כזה – אני אחראי על אוסטרליה

ידיעה בלעדית שהועברה אלינו מכתבנו במלבורן  – ע"פ ידיעה זו מתנהל מו"מ רציני, בסיועו של הסוכן נחשון לרכישתו

משפחת עמיר הוציאו את הקרוון לסוף שבוע לניסוי כלים

היום ניסינו לקנות בebay גגון לקרל שאגב קיבל מספר רישוי חביב ztz 888 דרכינו לא

היום יום ראשון 7/7/13. המשמעות היא שעוד שלושה שבועות אני טס ועוד חודש אנו נפגשים

עוד שבוע, מי היה מאמין… אנו בישורת האחרונה, למרות זאת השגרה השוטפת של החיים לא

הנה אני יושב לי בשדה, ראשי סחרחר, וכן מיין (או בירה וסנגרייה). שבוע של פרידות

ובכן, היום יום רביעי, שעה ארבע וחצי בבוקר שעון אוסטרליה, הייתה לי יקיצה מוקדמת עקב

אנחנו אחרי יומיים של סעפשל"ר שזב ראשי תיבות של : סידורים ,עניינים, פה שם, לא

אנו לקראת סוף המסע ממלבורן לפרת אנו מצויים 300 קלומטר מפרת לאחר שנסענו בארבעת הימים

במשך למעלה מ 2,000 קלומטר של נסיעה היינו ללא קליטה (חרום בלבד). היה שקט בכל

מוצאי שבת, 10/8/13. ביום שישי בבוקר בשעה 06:05, באיחור של כ-15 דקות, נחתה בפרת' הטיסה

  אז הנה אני מצטרפת גם כן לכתיבה בבלוג. האמת היא שמלכתחילה תכננתי לכתוב גם

  יום רביעי 14/8 אנו בעיירה ששמה וולפול. על חוף האוקיאנוס הדרומי, זה שנמצא במרחק

שקיעה ראשונה באוקיאנוס ההודי

יום ראשון 18/8 ביום שבת לאחר סיום החימום מדרום לפרת' עליו דיווחנו בפוסט הקודם, התחלנו

יום רביעי 22/8, שעה 8:30 בערב. אנו בעיירה ששמה דנהם המצוייה במרכזו של מפרץ הכרישים

היינו זמן רב ללא קליטה ובלי אפשרות לעדכן ולהתעדכן, הנה כמה מהדברים שעברו עלינו בשבוע

לכל חברנו ומשפחתנו היקרים ברגעים אחרונים של קליטה אנחנו רוצים לאחל לכם שנה טובה ומתוקה

לפני שמתחילים אנו רוצים לפרוע חוב קטן להביא כמה תמונות מכריש הלוויתן איתו . אני

יום חמישי, 5/9/13, ראש השנה, ברום. ביום ראשון הגענו לפארק ששמו קריג'יני. נסיעה של 600

חזרנו  לזמן קצר לציביליזציה אחרי כאלפיים קלומטר בבשטח כולם בריאים וושלמים קרוב נוציא דייווח מסודר

שלום לכל החברים והמשפחות היקרות שלנו (ברוכים הבאים למשפחת עמיר ולוי). אנו אחרי מסע ארוך

18.9 – theda station , קימברלי. אנחנו אחרי 450 קלומטר של נסיעה בדרכי עפר. היום

24/9 – קונונורה, אנו שוב כאן בקונונורה, הפעם עם ווריק (השם שנתנו לקרוון שלנו, על

27 בספטמבר, ליצ'פילד, נורט'ן טריטורי לפני הכל, פתרון לחידה שנשאלה לפני מספר פוסטים, הפעם נציג

כשטילנו בקקדו ביום הראשון חנינו בקראוון פארק. ועזרנו לסדר תקראוון. ביום השני אני נהנתי מאוד

לפני הכל, לבקשת חברים שעוקבים בעיון אחרי הבלוג, ורוצים להיבחן עליו עוד כחצי שנה, אנו

אנחנו נמצאים בקיינס, המצוייה כ-350 ק"מ מצפון לטאונסוויל, אליה הגענו במסע שלנו לחוף. קיינס היא

לבקשת החברים, ולאחר ששי ורעי חילצו תמונות מתוך הסרטונים שלנו מתחת למים אנו מביאים לכם

די קרוב לגן עדן – הקצה הצפוני של קוויזלנד, כתבה יעל. מקיינז שמנו פעמינו צפונה

הקדמה : הדייג הוא אחד מענפי הספורט העממיים הנפוצים ביותר בקרב האוסטרלים, מגדול ועד קטן.

לפני הכל אנו מעלים מפה ובה מסלול הטיול שלנו עד היום. מה שמסומן סגול הוא

אנחנו אחרי שלושה ימים באי ששמו פרייזר. האי פרייזר מרוחק מהיבשת כ-15 ק"מ, אבל הוא

אנו אחרי יומיים שבילינו בברייסבן, היא עיר הבירה של קווינסלאנד ויומיים בפארק שעשועים במקום שקוראים

אקורד הסיום שלנו בקווינסלנד היה ביקור בעיר הבירה ברייסבן. מאחר והעיר הרצינית האחרונה שהיינו בה

עברו עלינו 4 ימים עמוסי חוויות רבות ומגוונות. עזבנו את ביירון ביי לאחר שהוסמכנו כגולשי

סידני – עיר מדהימה שידועה בזכות מזג האוויר השמשי שלה וחופי התכלת, לימדה אותנו כמה

כזכור, נפרדנו במקום שנקרא ווילסון פרומוטורי או בקיצור ווילסון פרום, זו כאמור הנקודה הדרומית ביותר

אנו על המטוס לניו זילנד. סיימנו את הפרק של אוסטרליה. אתמול אכלנו ארוחת שבת בבית

אנחנו כבר שבוע בניו זילנד, עקב מחלה שתפסה אותי, ובעיות כאלו ואחרות לא הסתייע להוציא

יפה באימונים. אנחנו באי הצפוני. נחתנו בעיר פיקטון ביום שבת 15/12 אחר הצהריים, אחרי נסיעה

על חלומות ומציאות… ביום שלישי בבוקר, בעת חנינו לצד אגם קסום בשמורת נלסון לייקס,  התעוררנו

אנחנו בעיירה שקוראים לה אומטמטטה או משהו כזה, עברו עלינו 10 ימים קשים. 24/12 היינו

מה שעבר עלינו מאז נחתתי בניו זילנד לא היו מבייש גם את סדרת הטלויזייה 24…

אנו אחרי שבוע שבו טיילנו בחלק הדרומי של האי הדרומי ובילינו בעיר האדרנלין של ניו

בפוסט הרציני האחרון תיארנו את העובר עלינו היה בעיר דנידין. שם פגשנו את קרייג שבא

אנחנו בוואנקה, עיירה קסומה, שוכנת בין הרים מושלגים, לחופו של אגם כחול, יומיים אחרי שסיימנו

סיימנו את המילפורד טרק עייפים וצולעים (ההורים) ויצאנו לנפוש ולנוח בוונקה. מכיוון שירד שלד ביום

אנחנו שוב באי הצפוני של ניו זילנד, לאחר כחודש וחצי באי הדרומי. עוד שלושה שבועות

עברנו לאי הצפוני , וחשבנו נפטרנו בשמחה מזבובי החול . (לצערנו, התברר אח"כ  שהזבובים גם

אנו מנמיכים גובה, מאיטים את הקצב לקראת נחיתה וחזרה לבסיס. לאחר הפרידה מאבנר ומירב (שכבר

אנחנו באוקלנד, מחרתיים ממריאים להונג קונג. ביומיים האחרונים היינו בחצי האי קורומנדל. מקום יפה כמו

רגע לפני שאנחנו ממריאים מהונג קונג הבייתה אנחנו רוצים להודות לכל אלו שסייעו לנו להגשים

אפילוג אנחנו עוד לא שבוע בבית אבל כבר הספקנו לראות את המשפחה וחלק מהחברים, לבקר

שלום לכל החברים, חלפו כמעט ארבע שנים אחרי שיצאנו למסע שלנו שבו הייתם שותפים סמויים

קשה להאמין שחלפו  7 שנים מאז יצאנו להגשים חלום. למרות הזמן הרב שחלף המסע חי

  ככה זה מתחיל שבת רגילה של קיץ 2021, שוב יעל גוררת אותי לשחיית בוקר.

בחודשים שלאחר אותה שחיית בוקר (קיץ 2021), לאחר שיעל נתנה אור ירוק להתקדם, השקעתי זמן

הניסיון לימד אותי שאחד המפתחות החשובים להצלחה הוא היכולת לנצל הזדמנויות שנקרות בדרכי, כאלו שלא

בשנים האחרונות, פעמיים ביום, כמעט חמש פעמים בשבוע, אני מחריש "יישש" קטן, תוך כדי כיפוף

ניתן לדמות את שעבר עלינו בשבוע האחרון לסרט מתח והרפתקאות כדוגמת איניאנה ג'ונס, שבו הטובים

המירוץ לאסונסיון – סיפור על נחישות, עין הרע ועוד נחישות כתבה יעל… בשנה האחרונה לא

אנחנו בעיר סלטה, בירת צפון ארגנטינה, עיר בגובה של כ 1,200 מ"ר למרגלות הרי האנדים.

זהו, שי אומרת לי, אנחנו חייבים לזרוק את סלסלת הצדפים והאבנים, לוחית המתכת שעליה רשום

"תגיד" אני שואלת את הוגו, "כמה תיירים מאירופה יש פה בשנה?" הוא אומר שאפשר לספור

סייס מיל סיימנו את היומיים בפיניון ואנו נוסעים ליעד הבא – דרך "הסייס מיל". מדובר

(קצת ארוך אבל שווה) מי שראה את הסדרה "סמוך על סול", לא ישכח את דמותו

והוא לפני סיום… אנחנו בצ'ילה, מנמיכים טוס, מאיטים את הקצב לקראת החזרה ארצה. כזכור עברנו

חזרנו מצ'ילה לארגנטינה, לבארילוצ'ה – צפון פטגוניה, פחות או יותר מול מחוז האגמים של צ'ילה.

בואנוס איירס – אוויר טוב. אחרי שאחסנו את בוניטה בקמפינג של ריקרדו בברילוצ'ה נחתנו בבואנוס

נכתב על ידי שי ב 30.10 : מזה שבועיים שאבא חופר לי לכתוב קצת על

בוניטה הסכימה סוף סוף  להחשף ולהראות את עצמה,  מבפנים…. בבקשה…  

הזמן, כהרגלו, לא עוצר מלכת.. עברו עלינו כמעט שלושה חדשים מאז שבנו ארצה, חזרנו אל

עברו כמעט שבועיים מאז נחתו שנחתנו שוב בבארילוצ'ה ונפגשנו עם בוניטה שלנו. הפעם אנחנו בהרכב

מי שמכיר את יעל יודע שהיא סובלת, אבל מ-מ-ש סובלת מקור. כשקר היא לא מתפקדת,

כשתכננו את הלג הזה, אמיר חילק משימות תכנון. כך שאמיר אחראי על כל החלק עד

כאן יעל כותבת אליכם. כשקוראים בלוגים של טיולים, רואים בדרך כלל את כל התמונות המדהימות

אחרי נסיעה ארוכה ומתישה מהעיירה פריטו מורנו (לא הקרחון) שתוארה על ידי יעל, הגענו לעיירה

ארוך…. אבל מותח ושווה… פרק ראשון – הגרירהמתחילת הטיול אנחנו שומעים מרעי דבר אחד מאוד

חשבתי שסיימתי את המשימה שלקחתי על עצמי בזה שהבאתי את רעי לטורס דה לה פיינה,

איך שגלגל מסתובב לו בחלק הזה של הטיול תכננו שני אילוצים בלבד, זאת על מנת

פדרו וחבריו למוסך הודיעו לנו שייקח להם כמה ימים לתקן את בוניטה. נראה שהם לא

סוף טוב הכל טוב – אנחנו בארץ.. מאוסרנו יצאנו למסע ארוך של 2300 קילומטר למונטבידאו