כיצד התגבש ציר התנועה באוסטרליה

share the word
Facebook
WhatsApp

כיצד נקבע מסלול הטיול באוסטרליה:

הסיכום עם יעל היה כזה – אני אחראי על אוסטרליה והיא אחראית על ניו זילנד.

כזכור מהפרקים הקודמים, מסגרת הזמן 4 חדשים ומועד ההתחלה – ראשית אוגוסט. איך מתכננים טיול כזה גדול בארץ שהיא בגודל של ארצות הברית ורבע?

לא הייתה ברירה, היה צריך לקפוץ למים. התחלתי לקרוא ברשת על מסלולי טיול מומלצים ביבשת, בעיקר ביומני מסע של משפחות ישראליות עם ילדים וכתבות של מדריכי טיולים ובאתרי תיירות שונים. כמובן שרכשתי מדריך לונלי פלאנט של אוסטרליה. שלא תטעו אנו מדברים על דברים שקרו לפני למעלה משנה וחצי…

מנחשון הבנתי שהתכנון חייב להתייחס למזג האוויר שהוא שונה באופן דרמטי בין מקום אחד לשני. המגבלה העיקרית הייתה קשורה לתזמון של הטיול בצפון אוסטרליה, עליו הומלץ לנו בכל לב.

הטיול בצפון אוסטרליה, בעיקר בין העיר ברום (בצפון מערב) לדרווין (בצפון) אמור להיות טיול בטבע פראי שומם וכמעט בלתי מיושב, חלקו הנכבד בשטח בנופים מטורפים.  התברר שכמעט בלתי אפשרי לטייל בצפון אוסטרליה לאחר חודש נובמבר כי מאוד מאוד חם ואח"כ מתחילה עונה גשומה עם כמויות משקטים אדירה שגורמת להצפות ולחסימת כל הכבישים באזור. העונה הטובה לטייל שם היא מאי – ספטמבר.

מאחר והטיול מתחיל באוגוסט, ומשום שרצינו מאוד לטייל בצפון, יהיה עלינו להגיע לשם לכל המאוחר בחודש ספטמבר. עובדה זו תחייב אותנו להתחיל את הטיול בעיר פרת' שזו בירת מדינת אוסטרליה המערבית (אחת מ -7 המדינות של אוסטרליה .העיר נמצאת בפינה השמאלית התחתונה של המפה. משם אפשר בקלות להגיע לצפון בתוך חודש.

התמונה החלה להתבהר  – מקיפים (3/4 סיבוב) את אוסטרליה מפרת' ועד למלבורן, עם כיוון השעון לאורך חופי הים במשך זמן של 4 חדשים.

מפת אוסטרליה

לפי התכנית נתחיל את הטיול באוגוסט בפרת' (בחורף הנוח יחסית של דרום מערב אוסטרליה, שהוא די דומה מאוד לחורף שלנו) משם נעלה צפונה על חוף האוקיאנוס ההודי עד לעיר ברום. ככל שנצפין אמור מזג האוויר להתחמם כך שבתוך שבועיים שלושה נברח מהחורף מזג אוויר חם ויבש, ונתחיל בטיול במדבר קימברלי (מברום מערבה). משם נמשיך לכיוון דרווין, בירת הטריטוריה הצפונית המצוייה בצפון מרכז היבשת. אחרי חודשיים, בראשית אוקטובר, אנו אמורים להגיע לצפון החוף המזרחי, לעיר קיינס שבצפון מדינת קוויזלנד. משם במשך חודשיים ננוע דרומה דרך סידני עד למלבורן.

כיאה לאדם, שנוהג להטיל ספק בכל דבר, ניסיתי לבדוק ברשת האם ישראלים נוספים עשו מסלול כזה, או האם מסלול כזה מומלץ וכדומה. להפתעתי לא מצאתי אף משפחה שעשתה מסלול דומה.עודף הביטחון העצמי שלי הכריע שלמרות עובדה זו התכנית מצוינת ובמקרה הגרוע נפעיל את הדיסוננס הקוגנטיבי…

סיכומו של דבר, כשנה וחצי לפני הטיול אפשר כבר יכולנו לדעת מתי יוצאים, לאיפה יוצאים ולכמה זמן. יש מסגרת למסלול הטיול.

עדיין עוד הרבה היו משימות לפנינו – היה עלינו  ללמוד לעומק מה אפשר וכדאי לראות בדרך (בזה אני נתמקד כשנחווה את הדברים…), צריך לחשוב ולקבל החלטה על השיטה – על איך מטיילים – מדובר בהחלטה מהותית ביותר שיש לה השפעה על התקציב (שגם עליו נרחיב בהמשך) ועל עוד המון פרטים קטנים ומעניינים.

על כך בהמשך…

share the word
Facebook
WhatsApp

תגובות לפוסט

3 תגובות

  1. פעם, לפני הרבה מאוד שנים, אוסטרליה, אנטרטיקה, הודו, אפריקה ואריקה הדרומית היו מחוברות בתור יבשת אחת ענקית שקראו לה גונדוונה. היבשת הזו התפרקה לה לפני 65 מיליון שנה, כאשר הודו התנגשה לתוך אסיה ויצרה כך את שרשרת הרי ההימלאיה וכמובן את הר האברסט (שזוהה כהר הגבוה ביותר רק באמצע המאה ה-19 בסקר הגיאוגרפי שנעשה ע"י השלטון הבריטי בהודו). הודו ואוסטרליה מחוברים ביחד לפלטה טקטונית שהתאחדה לפני 43 מיליון שנה. יש סברה שהפלטה עומדת להתפרק שוב היות ואוסטרליה נעה צפונה בקצב יותר מהיר מאשר הודו, היותר והרי ההימלאיה מונעים מהודו קצב תנועה מהיר יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים לקריאה

הירשמו לעדכונים

פרטים ליצירת קשר

אמיר אשל

יעל אשל