מדינה הפוכה

אז הנה אני מצטרפת גם כן לכתיבה בבלוג.

האמת היא שמלכתחילה תכננתי לכתוב גם כן, אך בארץ לא היה זמן, ואז אמיר הציב רף כל כך גבוה, שאני חוששת לקלקל…

אז הגענו לאוסטרליה לפני שלושה ימים והכל פה הפוך

נוהגים בצד שמאל, שעל זה כבר נכתב (אותי הכי מצחיקות הכיכרות שנכנסים אליהם משמאל). אני לא מפסיקה להיכנס לצד של הנהג, למרות שאין שום סיכוי שאמיר ייתן לי לנהוג בקרוב

אח"כ הדרום, כל הזמן נמצא בצפון והמזרח במערב. כל הכיוונים התבלבלו לי לגמרי. המצפן הפנימי שלי , שאומר לי בארץ תמיד איפה הצפון (כמעט תמיד גם צודק ואם לא, אמיר כבר מקפיד לצחוק עלי על זה), פה אומר לי הכל הפוך. אם אני רוצה לדעת איפה הדרום, אני אצביע לאיפה שהמצפן הפנימי אומר לי שהצפון נמצא ואז אני אצדק. מוזר

גם אנשים פה ישנים כשאני רוצה לקום וערים כשאני רוצה לישון. היומיים הראשונים גרמו לי להזדהות עם נחום תקום שרוצה לקום ונופל. ככה כל יום איפשהו באחת עשרה, אני צונחת.

העצים פה גם הם מוזרים,  אמיר אומר שנחשון אומר שהכל פה זה אקליפטוסים ויש פה מאה מינים שונים. למשל, אם תראה עץ עם גזע אדום ועלים של קטלב, כנראה שזה אקליפטוס.

אתמול אחרי חיפושים ארוכים ראינו את הקנגרו הראשון שלנו, לצערינו הוא היה דרוס. הוא היה נראה כל כך מסכן שמיד ריחמנו עליו, קראנו לו "קווין" ומאז אנחנו מבכים את מותו

היום היה היום הראשון שהרגשתי כמו בן אדם נורמלי.

יש פה נוף ממש יפה, ויערות של עצים מוזרים וענקיים (אקליפטוסים כמובן). היום ביקרנו במערת נטיפים יפיפיה ובא היו עצי קאורי בני 700 שנה (אמיר טען בתוקף שזה גם היה סוג של אקליפטוס).

סוף סוף ראינו גם קנגרו חיים ואח"כ עוד, ובסוף עוד הרבה.

נהנינו מהאוקינוס ולגמרי במקרה הגענו למה שכנראה נחשב לאחד מחופי הגלישה הטובים בעולם. למרות שהיה קור כלבים, פתאום הגיעו גולשים והסתבר שדווקא החורף, הוא העונה הטובה לגלישה,

מדינה הפוכה….