סידני, עיר השמש והגשם

סידני – עיר מדהימה שידועה בזכות מזג האוויר השמשי שלה וחופי התכלת, לימדה אותנו כמה דברים :

ראשית – גם בעיר השמש , ואפילו בסוף האביב, יכול להיות גשם שוטף ארבעה ימים רצופים (זה קרה בפעם האחרונה לפני 26 שנה, אבל זה לא הפריע לזה לקרות שוב בדיוק בארבעת הימים בהם היינו בעיר)

שנית – טיול בעיר הוא מאוד, אבל מאד מעייף. כי למרות ואולי בגלל שהכל נראה ממש כאן קרוב, הולכים בסופו של דבר קילומטרים רבים בכל יום. בשל הגשם השוטף, בוטלה מראש האפשרות לנוח בספסלים הציבוריים הנמצאים בכיכרות ומיועדים (כמובן) לימי שמש… מה שגרם לנו המבוגרים לתור כל העת אחרי בית הקפה הקרוב (או לפחות להשתוקק אליו)

שלישית הילדים אף פעם, אבל אף פעם , לא עייפים. הם חיים על בטריות איכותיות במיוחד שמאפשרות להם ללכת ללא הפסקה בלי להרגיש בכך ובכלל לא להתעייף (עד שמבקשים מהם לשטוף כלים ,כמובן). שי ניהלה את ימיה סביב סיבובי שופינג בלתי פוסקים שגם כללו התלהבות מכל הילולת חג המולד שכבר התחילה בעיר, ואילו רעי התלהב מהמכוניותהנה הוא בתנוחת חיפש אופיינית:

ולימד את כולנו להבחין בין פורש , למבורגיני, פרארי, מזארטי וכדומה. בסידני לא מעט תושבים עשירים האוהבים להתהדר במכוניותיהם המפוארות, כאשר גולת הכותרת הן כמובן הלימוזינות.

אז קצת סדר –  הגענו לסידני ביום חמישי – מזג האוויר היה (עדיין) נהדר. התנחלנו בחצר של חברים החיים בעיר (ותודה גדולה למשפחת דקל שאירחה אותנו בחום בכל זמן שהותנו בעיר)

ומיד , כבר היה ערב, יצאנו לקרוע את העיר. טיילנו על גשר סידני, עלינו לתצפית על העיר, הלכנו על קו הים לכיוון בית האופרה. וכמובן צילמנו כמה תמונות.

כל התנועה בסידני מתבצעת באמצעות רשת רכבות יעילה וכך נמנעים מהפקקים, חניה וכו'.

למחרת התחיל לרדת גשם, אך אנו היינו נחושים לחרוש את העיר. התחלנו בדגם יפה של סידני מתחת לרצפת זכוכית עליה אתה יכול ללכת:

ואח"כ, בין הטיפות, סיירנו בגנים הבוטניים של העיר, ובשורה של בניינים עתיקים ויפיפיים.

(כאשר מדברים על בניין עתיק באוסטרליה הכוונה לבניין בין כמאה חמישים שנה). בין השאר ביקרנו בבניין הפרלמנט של מדינת ניו סאוס וולס וקיבלנו הסבר פרטי על שיטת הממשל באוסטרליה. אמיר ורעי לא התאפקו ונתנו נאום מכסא יו"ר הבית.

כמו כן היינו בבניין ה "טאבו" המקומי (אמיר כמובן נכנס לברר על קרקעות…) ,

בבניין ויקטוריה – בניין מדהים שנבנה על ידי ארגון "הבונים החופשיים")ו

ועוד ועוד.   

בתוכניות  דובר על טיפוס על הקשת של גשר סידני אך אלו נדחו (יחד עם התכניות לעליה על מגדל התצפית) לימים יפים יותר (אז עוד היינו אופטימיים)

ביום שבת, תוכננה לנו הפלגה…ועל כך יש לפרט תחילה את תקציר הפרקים הקודמים…

חודשיים לפני כן, בקצה השני של יבשת אוסטרליה , בדרך נהר הגיב, ערב סוכות, לאחר נסיעה של כשמונה ימים בשטח, פגשנו במקרה שלושה חבר'ה שחלקם יהודים שזיהו את העברית שלנו (בזמן שהלכו לחפש תנינים בנהר). התנינים נשכחו, הכוסות יצאו ,והיין נשפך כמיים… לאחר שהפכנו חברים, וסיפרנו להם על המסלול שלפנינו, אמר לנו אחד החברים ששמו בראד   " כשתגיעו לסידני, יש לי יאכטה:

"תתקשרו ונארגן הפלגה…"

אומנם היה אמצע שום מקום, אבל לא אדם כאמיר יוותר על ההזדמנות ליצור חברים חדשים. הטלפון נרשם ושבוע לפני בואנו לסידני בוצע תיאום והוחלט על שבת (לאחר שבראד ווידא כי אין לנו בעיות לשוט בשבת)

אז לאחר תקציר הפרקים הקודמים ,היגיע פרק זה בו כאמור היינו אמורים לשוט. כבר יום לפני כן, התריע בראד, כי יתכן שההפלגה תבוטל עקב מזג אוויר. מכיוון שכל אתרי מזג האוויר התעקשו על תחזית של גשם כבד, כבר תכננו תכניות אחרות לאותו יום. אך בבוקר בראד הודיע – יוצאים. מקסימום נסתתר בסלון היאכטה.

מרגע זה והילך אירע משהו שמזכיר את קריעת ים סוף – מסביב יהום הסער – אך מעלינו  בהיר. לא רחוק מסידני ירד ברד בגודל של כדורי טניס (אמיתי – ראינו תמונות), בסידני עצמה גשמים ירדו ובתים הוצפו. ורק אצלנו השמיים נפתחו, העננים פינו את מקומם לשמש ולשמיים כחולים, ובמשך כשלוש שעות זכינו למזג אוויר בהיר ולהפלגה יפיפייה. את היכתv ניווטו במקצועיות בראד ושני חברים שהביא – קשישא חביבים אחד בן 83 והשני בן 84 (מסתבר שאחד טייס לשעבר והשני נווט לשעבר בצבא המפואר של אוסטרליה). מדובר ביאכטה מדהימה ממנה השקפנו על הנמל, הגשר והאופרה המפורסמים של סידני ,

ראינו את החופים ואף יצאנו לים הפתוח,כולל כמובן הרמת מפרש ושתיית בירות ויין:

. האירוע הסתיים בארוחת צהריים מרובת אלכוהול במסעדה של מועדון היאכטות של סידני.  בקיצור, אין מילים.

 הרגשנו  שיותר מזה כבר אי אפשר לבקש, ומבחינתנו כבר אפשר לעזוב את העיר ושירד גשם כמה שירד, את שלנו קיבלנו בגדול. אך בהתאם לתכניות:

 עשינו עוד קניות

 ראינו מכוניות,

 סיירנו בכנסיות ובמוזיאון של ספינות

 שתינו קפה ואכלנו עוגות

 ותוך כדי כל אלו – כמובן נרטבנו רבות

באמצע גם גילינו, שהתיק גג שלנו ובו כל בגדי החורף נרטב כהלכה ועל כן גם עשינו המון כביסות.

המדריך לונלי פלנט של אוסטרליה בעברית, אוצר בלום ששימש אותנו כל הטיול נעלם (משהו אמר שי ?). האמת, נס שזה קרה רק עכשיו שאנחנו כבר בסוף וגם אותו מתכנן לנו נחשון. תהי מנוחתו (של הספר) עדן.

ביום האחרון, בו היינו אמורים לצאת, הציצה השמש . לקינוח עלינו למגדל התצפית המפורסם של סידני. בגובה כ 250 מטרים, משם השקפנו על כל מה שראינו (וגם על מה שלא ראינו) בעיר. חזרנו לקרוון נרתמנו והיידה לויקטוריה.

הנה התמונות מהמגדל: