אילו ציפורים

כששגרת החיים שלך היא טיול, ולוח הזמנים שלך נקבע אך ורק על ידך, החשיבות של הימים והשעות היא שולית. רוב הזמן אין לי מושג באיזה יום אנו נמצאים ואני צריך לחשוב לא מעט כדי לדעת.

בכל הקשור לשעות, אנחנו עובדים יותר לפי השמש ופחות לפי השעון. בדרך כלל אנו הולכים לישון מוקדם, כי בשעה 6 כבר יש חושך ובשעה 9 או 10 אנחנו כבר ישנים. אם הלכת לשון כל כך מוקדם ואתה כבר לא ילד, סביר להניח שתתעורר ב-5 בבוקר לכל המאוחר. (בישראל אנו קמים ב-7), במיוחד שבגילנו כבר צריך לקום פעמיים בלילה להשתין..

יוצא שהשעה שאנחנו מתעוררים היא בדרך כלל לפני הזריחה עם עלות השחר. מסתבר שבשעה הזו, אותה לא הכרנו בישראל, מתעוררות גם הציפורים. וכשאתה ממש ישן בטבע, בחורשות עצים, ביחד עם הציפורים זו חגיגה כי באזור שאנחנו נמצאים, ביצות הפנטנל בדרום מערב ברזיל, יש המון המון ציפורים מכל מיני סוגים ומינים.

וכך, כמעט כל בוקר אנו מקבלים בחינם קונצרט תזמורתי מדהים – שירת הבוקר של ציפורים. ממש כמו בשיר מקהלה עליזה רק על באמת. אגב, כשאני אומר שירה אני מתכוון לשירה במובן הפשוט של המילה הזו.

הכיף הוא שבכל מקום בו אתה ישן יש תזמורת שונה, עם נגנים שונים והשירם שמנוגנים שונים בתכלית.

יוצא שאתה שוכב במיטה ער, לאחר שנתת את השתן השני של הלילה וכבר לא יכול להירדם (גם אחרי הפעם הראשונה כבר קשה להירדם), בחוץ עולה השחר והציפורים מתחילות לשיר. כל ציפור מתעוררת בזמן שונה כך שכל אחת מקבלת את הסולו שלה. לעיתים אתה ממש שומע ציפור שנותנת קטע נגינה ואחת אחרת משיבה לה בקטע שלה, כאילו הן מתואמות ביניהן באיזו הרמוניה. לעיתים יש הרבה ציפורים מאותו סוג ויש להם שירה דומה ואתה ממש יכול להבחין בשוני בין השירה של הציפורים מאותו הסוג.

פעמים רבות מדובר בציוצים מורכבים של מספר רב של תווים (ולא רק 'ציף ציף' או 'שריק שרק'), שחוזרים על עצמם כמה פעמים בדקה בדיוק באותו אופן. כשעולה השמש בדרך כלל נגמר הקונצרט ונראה שהציפורים יוצאות להפסקת אוכל או שהן הולכות לעבוד…

לאחר שהשלמנו עם העובדה שאנחנו קמים כל כך מוקדם כל בוקר כל שנותר לנו הוא ליהנות לנו משירת הבוקר של הציפורים שנראה כאילו הן מנסות להקל על המצוקה שביקיצה המוקדמת.
באחד המקומות אליו הגענו נאמר לנו שיש להקה גדולה של תוכי מקאו אדומים ענקיים. נזכרתי בקורס צילום אליו הצטרפתי לאחרונה, בו סיפר לנו המדריך על אפליקציה שמזהה את ציוצי הציפורים. כשהתעוררתי הפעלתי את האפליקציה (כאמור יקיצה מוקדמת…) אמרתי לעצמי שאם אני שומע את התוכי, אני קופץ. כמו שעון התחיל הקונצרט, האפליקציה זיהתה הרבה ציפורים (וגם את הנחירות של הבת שלי) אבל לא את המקאו. מעט לאחר שעלתה השמש, ואני כבר התייאשתי, פתאום אני רואה מקאו אדום באפליקציה. אני קופץ עם המצלמה, רק בתחתונים…. והופ, כל הלהקה, כ 20 תוכים אדומים ענקיים על העץ שליד בוניטה, סועדים את ארוחת הבוקר שלהם. פירות יער אדומים.

את התמונות בפוסט הזה נייחד לחלק קטן מהציפורים שראינו בשבוע האחרון, מוזמנים להאזין לשיר בתחתית העמוד תוך כדי צפייה בתמונות.

שבת שלום. וגמר חתימה טובה

« ‹ of 2 › »