בלומפילד שם בג'ונגל

די קרוב לגן עדן – הקצה הצפוני של קוויזלנד, כתבה יעל.

מקיינז שמנו פעמינו צפונה לכיוון הקצה הצפוני של מדינת קווינזלנד. למעשה קצה המדינה הוא אצבע גדולה שהיא גם המקום הצפוני ביותר באוסטרליה. האזור שנקרא קייפ יורק נגיש לטיול שטח המחייב נסיעה של כשבוע לכל כיוון. אף שהאפשרות נשקלה בתכנון המקורי, בסופו של דבר הוחלט על הגיב ריבר כטיול השטח שלנו. אז אנחנו נגיע רק לחלק הראשון של הדרך.

מדובר על אזור טרופי שהוא כולו יער גשם שמגיע עד הים. מי שראה מקומות כאלו (פארק טירונה בקולומביה, למשל) , יודע שמדובר פשוט בגן עדן עלי אדמות. חול לבן וחלק, ג'ונגל אמיתי כולל עצים גבוהים, מטפסים וכמובן עצי קוקוס. מגיע ממש עד קו המים. בתוך השלווה חיות גם כמויות של ציפורים וביניהן סוג של תרנגולת מצחיקה שמסתובבת ממש בתוך הקמפינג. שקט, ורק רחש הגלים..

בנוסף לכל אלו ירח מלא שמאיר את המים והחוף באור נוגה ומשרה מצב רוח נקמני במיוחד.

למקום קוראים קייפ טריבולושיין והקמפינג שלנו נמצא ממש 50 מטר מהים (באמצע יער הגשם).

בדרך ש לחצות נהר וזאת עושים עם מעבורת שנוסעת על כבלים מצד אחד לצד השני של הנהר.

התמקמנו אחר הצהריים באתר הקמפינג, נכנסנו למים וניסינו לדוג (כמובן ללא הצלחה)

בבוקר צעדנו על החוף ובתוך היער הצמוד. העיניים מנסות לאתר את הציפורים ששומעים. מנסים גם לאתר את מה שלא שומעים. מעבר לכך צמחייה עבותה וירוקה.

באזור מסתובבת למשל ציפור נדירה בשם קזוארי. מדובר במעין בת יענה (דומה קצת לאמו), עם ראש כחול. מדובר בציפור נדירה שנמצאת רק באוסטרליה ונשארו ממנה רק כאלף פריטים. בכל הכבוד לתקוות, מה הסיכויים?

לאחר ארוחת הבוקר, נסענו לכיוון צפון במטרה ברורה – בלומפילד. לכל אוהדי הפועל תל אביב – באוסטרליה עושים לשם כבוד. באזור זה ישנו נהר גדול (וגם מפל) ששמו בלומפילד. ישנה דרך עפר של כמאה קילומטר שנקראת "בלומפילד טרק" (שבה נוסעים מקייפ טריבלושין לעיר הצפונית ביותר בקוויזלנד). כמובן שסיכמנו עוד בארץ שבמקום יערך צילום משפחתי עם הצעיף של הפועל תל אביב. הצעיף הובא למטרה זו עוד מהארץ ותלוי בקרוואן כל הזמן להזכיר לנו מטרה זו. כל זאת, לא מנע מאיתנו לשכוח אותו ביציאה לדרך, ולחזור במיוחד 10 קילומטר כדי להביאו עמנו לבלומפילד הצעיף (ולחזור במיוחד מספר קילומטרים כדי לקחת אותו).

אז טיילנו בבלומפילד טרק, הלכנו גם למפל בלומפילד, אכלנו ליד נהר בלומפילד וגם חצינו את הנהר וכמובן לא שכחנו לחפש כל העת שלטים מתאימים להצטלם איתם. המשימה הושלמה – והנה התמונות להוכחה.

החידה להפעם, מצאו את ההבדל המשמעותי בין שתי התמונות ונסו להסבירו. וגם איזו תמונה צולמה ראשונה. בין הפותרים נכונה יוגרל משהו.

הנה עוד תמונות מהאתר:

איך אפשר בלי מפל בנהר בלומפילד:

קינחנו  כמובן בשירת "בלומפילד גם בג'ונגל זו הכתובת.."

בדרך עוד עברנו בפאב מגניב שגם בו משאירים העוברים והשבים מזכרות ושקוראים לו laion den רק בגלל שבכניסה עומד לו פסל של אריה.

למותר לציין כי כל הדרך עוברת ביער גשם מדהים. למעשה היא מתפתלת גם קרוב מאד לים, אבל היער כל כך צפוף,  שנאמר –  "מרוב עצים לא רואים את הים".

ובכל זאת הים מבצבץ לו בין העצים ומפעם לפעם נכנסים כקילומטר או שניים פנימה רק כדי לראות עוד חוף מדהים (או תצפית מדהימה על חוף).

ביום השלישי – לאחר עוד צעידה על החוף, נפרדנו בעצב מהאזור במטרה לעלות למעלה – לאזור הרמות שמעל החוף, בו נבלה שלושה ימים. עם הקראוון רתום התחלנו בנסיעה. לאחר מספר קילומטרים, כאשר אני כבר שקועה בקריאה על היעד הבא, אמיר צועק – הנה היא.   את הדרך חוצה בצעדים מדודים ציפור הקזוארי לאט לאט נעצרת, נותנת לנו לצלם אותה ונעלמת ביער הצפוף. תודה על ההתחשבות.

למי שמתעניין, מדובר בציפור בגובה אדם שנחשבת שריד אחרון של הדינאוזאורים וגם לה, כמו להם, שלוש בהונות ברגליים. הציפור הנ"ל אוכלת במלואם פירות גדולים ומוציאה רק את הגרעין השלם בגללים שלה. היא המפיץ היחיד של כ 70 מיני עצים שלהם פירות גדולים מידי עבור חיות אחרות. לא לטעות ביופי שלה, היא תוקפנית מאוד. נחשון אומר שהיא כבר הרגה כמה אוסטרליים שהפריעו לה יותר מדי.

עד כאן להפעם.

בקרוב, תחרות דייג באגם טינרו.