מה שעבר עלינו מאז נחתתי בניו זילנד לא היו מבייש גם את סדרת הטלויזייה 24…
וכך היו הם פני הדברים (פטר והזאב..) :
נחתתי ביום שישי בצהריים בעיר כרייסצ'רץ שבאי הדרומי, אחרי מסע ארוך של כ-30 שעות. נותרתי בודד אל מול מסוע המזוודות הריק ומיד הבנתי שהתיק שלי לא הגיע. מעבר לציוד האישי שלי היו בתיק מכתבים ומזכרות לילדים מהחברים וכדורגל ששלחו לרעי חבריו ועליו חתימותיהם וכמובן שהאכזבה של הילדים הייתה רבה, במיוחד של רעי… הפקידה החביבה הסבירה לי שתוך 24 שעות יגיע התיק (לא היה לה מושג מי הוא בעל המזל ה"טוב" שעומד מולה). חתמתי על מסמכים ויצאתי החוצה.
רעי הופיע לאחר 2 דקות, יצאתי איתו לכיוון הרכב ואז ראיתי אישה יפנית צועקת על שי. שאלתי מה קרה והתברר ששי שרצה לכיווני התנגשה ביפנית העצבנית ומעוצמת ההתנגשות נפל לאישה האייפון 5 שלה ונשבר. הגברת לא שחררה את שי וכמעט עלתה על הרכב שלנו. נאלצתי להפריד אותה ב"עדינות" מהרכב ונתתי לה את המספר של הרכב וביקשתי שתפנה אלינו בכתב.. שי עוד הייתה מבוהלת מהסיפור אבל התגברה תוך כמה דקות. רק אז יצא פרץ רגשות עז בין כולנו .
נסענו לקרון שחנה ליד הבית של המשפחה שדאגה ליעל והילדים. עשינו יחד קבלת שבת מרגשת ולמחרת בבוקר נפרדנו לשלום לאחר שהודנו להם על האירוח.
ביום שיצאתי לארץ התגלתה בעייה בקרוון שנראתה חמורה, הרצפה של הקרוון התנתקה מהמסגרת שלו ונראה היה שזו בעייה לא פשוטה. סיכמנו עם קרייג שניסע לחבר שלו שנמצא באזור של הר קוק ויחווה דעתו ונחליט מה לעשות. בנוסף הלכה משאבת המיים קנינו חדשה ועלי הוטלה המשימה להחליפה.
נסענו מכרייס צ'רץ למקום שנקרא אוטומטטה (3 שעות נסיעה) על גדת אגם יפה ודייב, דייב,החבר של קריג פגש אותנו שם, ראה את הקרוון והבהיר לנו שהבעיה חמורה ובעיקר בטיחותית ולא ניתן להמשיך לנסוע עם הקרוון. מכיוון שיש ביטוח סוכם שקרייג יעדכן את הביטוח ונראה איך פותרים את הבעייה.
אני והלדרמן החלפנו את משאבת המיים תוך אלתורים והפגנת כישורי "סבא עציון". כמובן שבסופו של דבר המשאבה עבדה.
למחרת יצאנו לטייל בהר קוק שהוא ההר הגבוה ביותר בניו זילנד ואמור להיות כולו מושלג. מזג האוויר היה מדהים, בדרך עברנו ליד אגמים בצבעים שלא ניתן לדמיין ולכן התמונות מובאות כאן:
הר קוק לא נראה שכן הוא היה מכוסה בענן ואנו רק יכולנו לנחש היכן הוא נמצא.
טיילנו לתצפית על קרחון טסמן הסמוך אליו:
אכלנו צ'יפס במלון הצופה אל הענן שמסתיר את הר קוק והתחלנו לחזור לקרוון.
בדרך החלטנו לפנות לכיוון אגם שנקרא אומהו שמצוי 17 ק"מ מהדרך הראשית. נסענו לכיוון האגם וגם האגם זה התברר כמקום קסום עם מים בצבע טורקיז. ראינו דרך שעולה על אחד ההרים והתברר שזו דרך עפר שעולה לאתר סקי קטן מעל האגם, לקחנו מפתח מהמלון הסמוך וטיפסנו בדרך העפר כשהאגם הקסום מתחתנו. הנה כמה תמונות מדהימות מהמקום:
כמעט בסוף הדרך חטפנו פנצ'ר. זה היה המקום הכי יפה בחיים שלי שבו החלפתי גלגל, כמובן בעזרתו של רעי, בני וחברי הטוב..
6 תגובות
וואו איזה חלום רק זיכרונות טובים ממש ניראה הרפתקה וכיף
דש
אין זה פשוט מהמם אני מקנא בכם – מצורף קישור של מיקום ליד קווינסטאון למצב שהקראוון והרכב יהיה ומכנים או שסתם תרצו לעשות קמפינג ( חינם) במקום חלומי
סיכה שמוקמה
ליד Closeburn 9371, ניו-זילנד
http://goo.gl/maps/HT1RE
אשל ידידי, התמונות מדהימות…ומרשימות.
כמו שזה נראה מבחוץ אתם זקוקים קצת לפעילות אתנחתא.
שוב, לא למהר לעוד אטרקציה.
אלא פשוט לשהות ביחד, במקום יפה חם ונעים.
לתת קצת לקשיים וללחצים להתפוגג.
להמשיך כשממש הכל כשורה
תן לזמן ללכת… תחלוף גם השלכת.
Eshel, it was good to see you although timing could be better. Amir
תמונות מקסימות!
אבל מה שרציתי להגיד,
שאם הייתם איתנו אתמול במועדון העמק,
אז צליל אולי לא היה סוגר עלינו את הערב בדיוק כשעמד להתחיל החלק הטוב..
איזה נופים. מדהים. תמשיכו לבלות ואל תתנו לקטנות להטריד אותכם.