בחודשים שלאחר אותה שחיית בוקר (קיץ 2021), לאחר שיעל נתנה אור ירוק להתקדם, השקעתי זמן רב מאוד בלימוד על הפאן אמריקאן הייווי (שמעכשיו נקרא לו בקיצור פא"ה) מהמחקר הבנתי שהחלטה ראשונה שצריך לקבל היא האם מטיילים מצפון לדרום או להיפך.
יש שיקולים לכאן ולכאן, אולם השיקול המרכזי היה איפה הכי נכון פשוט ונוח לרכוש את הרכב שאיתו נטייל. לימוד נוסף של העניין הזה הביא אותי למסקנה שלי שעדיף לרכוש את הרכב בארצות הברית, בעיקר בגלל שהשוק והמבחר גדולים יותר, המחירים זולים יותר, והרבה יותר פשוט לבצע את הקניה. הנגזרת של החלטה היתה שהמסע בפא"ה יתחיל בצפון ויסתיים בדרום – נרכוש את הרכב בארצות הברית, נעלה לאלסקה ואז נתחיל לרדת דרומה עד לאושואיה .
החלטנו שהשלב הראשון של הטיול יהיה בין החדשים יולי לספטמבר. קבענו את שנת 2024 כשנת היציאה בעיקר משום שאז שי ורעי כבר ישתחררו מהצבא. צריך לזכור שהחלטה התקבלה לפני יותר משנתיים !!
תכננתי מסלול טיול של חודשיים וחצי שבו נעלה מארצות הברית לאלסקה, שם נאחסן את הקרוון למשך שנה ובשנת 2025 נחזור אליו ונתחיל את המסע דרומה.
הצעתי למשפחת אדם (חנה ופוזה), סלע (ניר ואסנת) ולביא (אלי וקטי) להגשים חלום ישן שלנו ולעשות שיירת קרוונים בקיץ 2024 בהרי הרוקי הקנדיים. עוד לפני שאמרתי "ג'ק רובינזון״ קיבלתי אישור מכולם. קבענו תאריך, מקום מפגש ומסלול.
התכנית שלנו היא ששי (שהשתחררה בינתיים לאחר שירות של 4.5 שנים כקצינה בחיל האוויר) ואני נצא ככוח חלוץ לארצות הברית כבר בסוף יוני 2024, נרכוש רכב וקרוון נגרר ונעלה יחד לנקודת המפגש בקלגרי או וונקובר שבקנדה, שם נפגש עם אלי, פוזה וניר (וגם עם יעל שעקב מגבלות עבודה תצטרף אליהם) ונתחיל במסע צפונה. רעי (שמשתחרר באוגוסט) יצטרף אלינו באוגוסט לאלסקה ויחד נטייל כל המשפחה במשך כחודש.
ואז, פרצה המלחמה הנוראית שטרפה את הקלפים של המדינה כולה ….
אחרי כמה חדשים הבנו שעד שהתמונה של המצב בארץ לא תתבהר ועד שלא נבין מה קורה עם השירות הצבאי של רעי (שאמור היה להשתחרר באוגוסט 2024 והיום הדבר לא ברור) עלינו להקפיא את כל התוכניות ושאין אפשרות להתחיל את הטיול ביולי כפי שתכננו. אבל בשום פנים ואופן לא הסכמנו לוותר על החלום!.
עמדו בפנינו שתי אפשרויות – הראשונה (והקלה), לדחות הכל בשנה ולהתחיל ביוני 2025. השנייה (והמאתגרת) לעשות מאמץ ולנסות לצאת בסוף שנת 2024. דבר שיחייב לעשות טוויסט רציני בעלילה, בוודאי שלא בפעם האחרונה במסע הזה. הניסיון והחיים לימדו אותנו שהחוכמה היא להיות גמיש, לאלתר ולא להשתעבד לתכניות שלך, ושכל תכנית, טובה ככל שתהיה, היא בסיס לשינויים. בסופו של הדבר, זה לא סוד שהדרך חשובה יותר מהיעד הסופי אליו אתה שואף….
על מנת שנוכל להתחיל את הטיול בסוף 2024 או ראשית 2025 היה צריך להפוך את התוכנית ולבצע את הפא"ה מדרום לצפון, כלומר להתחיל באושואיה ולסיים באלסקה, כשבדרום אמריקה קיץ….
היום עדיין לא ברור לנו מתי נצא, באיזה הרכב ומה יהיה המסלול. נכון לעכשיו עומדות בפנינו שתי אפשרויות, שגם התממשותן תלויה בהתפתחויות בארץ. אפשרות אחת, שנצא בחגים (אוקטובר 2024 עד ינואר) והשנייה, שנצא בסוף שנת 2024.
הדבר החשוב ביותר הוא שהחלטנו להתחייב לחלום שלנו. כפי שכתבתי בפעם הקודמת, מצאנו קרוון מדהים (מרצדס שנת 2003 עם 150,000 קמ' עליו אכתוב פוסט נפרד) שיחכה לנו החל מספטמבר בפראגוואי, סיכמנו עם אנריקו הבעלים שלו (גם עליו נכתוב בהמשך) על מחיר, מועד ומקום לבצוע העברת בעלות ועל יתר הפרטים החשובים, ואפילו שילמנו לו (ובעיקר לעצמנו) דמי רצינות.
שיהיה לנו בהצלחה !
וחג חירות !
