צלילות ושנרקולים

לפני שמתחילים אנו רוצים לפרוע חוב קטן להביא כמה תמונות מכריש הלוויתן איתו . אני מתנצל מראש על האיכות, זו פעם ראשונה שאני משתמש במצלמת הגופרו שלי ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. מי שרוצה לראות תמונות יותר טובות של החייה הענקית הזו יכול למצוא אותם ברשת. אורכו של הכריש איתו שחינו הוא כ-7 מטר, והוא נראה כמו מכונית בינונית…

:

'30.8.13 – אקסמות . הפעם כותבת שי.

היום צללנו באיזשהו מזח שקוראים לו, navy pier זהו מזח שנבנה לפני 50 שנה (?) של הצבא האמריקאי שמשדרים משם תקשורת לצוללות גרעיניות, זאת הבנתי לאחר שאבא ואמא חפרו על זה במשך כמה שעות .. בבוקר היו לנו כמה משימות : להכין את ארוחת הבוקר, לקנות כמה דברים, אבא היה צריך לתקן את המזגן באוטו ואני הייתי נחושה, בזמן שלא ממש היה בי צורך, ללכת, למצוא אינטרנט ולראות את התכנית שרציתי לראות כ"כ הרבה זמן. כל המשימות נעשו ובאותו הזמן גם היינו צריכים להגיע למקום שמשם לוקחים אותנו למזח המדובר. כמובן איחרנו באיזה רבע שעה אבל לא רציני.

אחרי שמדדנו חליפות ומאזנים הקשבנו למעט החפירות של אחד המדריכים, אנדרו, שהסביר מה נעשה היום, מה נראה, איך זה הולך לקרות ועוד ( מה שכמובן אבא ואמא כבר חפרו יום לפני כן ). נסענו כמה דקות והגענו למין שער כזה שנכנס אלינו איש צבא או משהו ובדק את רישיונות הצלילה שלנו בקפדנות (אמאלה ? ).שם הסבירו לנו על 13 האנטנות שמשדרות, ושהם יותר גבוהות ממגדל אייפל ( מלהיב ) . באותו זמן גם החלטנו שאני בת הזוג של אמא ורעי הבן זוג של אבא, ונאמר לנו שהמדריך שלנו זה אנדרו.

אחרי כמה דקות נכנסנו למזח, ירדנו מהואן המוזר התלבשנו עלינו חליפות צלילה, בלונים, סנפירים וקפצנו למים. לאחר כמה דקות שהיינו במים, וכבר אני ואמא הספקנו להגיע כמעט עד הקרקע, נאמר לנו במים מאנדרו או כמו שרעי קורא לו " דישוני " שלרעי היו בעיות באוזנים והוא ואבא לא יצללו איתנו, אבל לא ממש עניין אותנו כך שהמשכנו בצלילה כרגיל,

בצלילה ראינו מליאן דגים מכל הסוגים, קטנים גדולים, פשוט מדהימים!! ממש בתחילת הצלילה ראינו כריש וזה היה מפחיד ממש אבל אחרי זה, זה היה ממש מגניב. ראינו כ"כ הרבה כרישים שכבר נמאס לנו, אותו דבר לגבי מורנות. בערך באמצע הצלילה ראינו נחש ים צהוב ( איכס ) ונגענו בו בזנב, זה היה ממש אדיר. בעלית בטיחות של השלוש דקות בחמש מטר ראינו להקות דגים ענקיות ובתוכן את דג הגרופר (לוקוס) הענק ( ענק מאוד ) והוא היה ממש אדיר [ את כל הדברים האלו לא צילמנו כי אבא ורעי לא צללו וכמובן שאבא לוקח את המצלמה ].

לצלילה השנייה יצאנו אני ואבא כזוג בלי מדריך, ורעי ואמא עם המדריכה נטשה, שהחליטו שהם יורדים עד 5 מטר ושם צוללים. ממש בתחילת הצלילה נפלה לאבא הגופרו ( מצלמת המים ) ואני הצלתי אותה ממוות בטוח ( סוופרמןןן ) בצלילה ראינו את כל מה שאני ואמא ראינו רק בפחות כמויות ( אבא והמזל שלו ),ואני שכבר זכרתי מה יש ואיפה הראיתי לאבא את הדברים היותר טובים שראינו, פעם ראשונה וכנראה אחרונה שאני מובילה אותו ולא הוא אותי …. יצאנו מהמים עייפים מקוררים אבל שמחים מאוד, כי זו הייתה צלילה ממש מדהימה שהייתה בשבילי צלילה רצינית ראשונה, וכמובן לא יהיו עוד הרבה כאלו !! אחר כך נסענו למקום השינה שלנו הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.,

אני מקווה שנוכל לצרף בהמשך תמונות מהצליליה הזו, אני צריכה לחלץ אותן מהסרטים שאבא צילם.

למחרת בבוקר אכלנו ארוחת בוקר התארגנו על עצמנו והלכנו למקום בו שנירקלנו, שקוראים לו תורקיוס ביי, שם יש חוף שבו מתחילים בקצה אחד של החוף וגומרים בקצה השני מעל הריפים כשהזרם סוחף אותך ולא צריך כמעט לזוז !!

בשנירקול הראשון, שנירקלנו אני אמא ורעי באזור והיו המוני דגים מכל מיני סוגים אבל לא היה כל כך מלהיב . בשנירקול השני אבא הצטרף אלינו, ראינו המוני דגים יותר מהשנירקול הראשון אבל עדיין לא ראינו משהו מלהיב, אולי כמה אבו נפחות. לשנירקול השלישי לא כ"כ רצינו לצאת אבל הלכנו בסופו של דבר, והפעם נכנסנו יותר עמוק לים בתחילת הצלילה ממש רציתי לקחת לאבא את המצלמה ולצלם אז עשיתי זאת, לאחר מכן ראינו צב ים ( סוף סוף !! ) ומאוד מאוד התלהבנו, לאחר מכן ראינו חתול ים ואבו נפחה שאותי אישית זה מאוד הלהיב כי אף פעם לא ראיתי חתול ים ואני ממש רציתי לראות!! אחר כך המשכנו יותר עמוק לים וראיתי כריש, ורעי שרצה לראות כריש מאוד התלהב וצעק לאמא ואבא שיבואו לראות, לאחר כדקה הוא ברח לנו, נו טוב, המשכנו בשנירקול וראינו עוד כרישים ( ארבעה לפחות ), צבי ים שלידם עשינו פרי דייב וזה היה ממש מגניב, אבו נפחות מכל מיני סוגים ומה לא !!! זה היה שנירקול פשוט אדיררר !!!!!!!!!!

הנה התמונות שאני צילמתי בשנירקול הזה, בתמונות צבים, כרישים חתולים ואנחנו:

המשך נכתב על ידי אמא,

לצערינו נאלצנו לעזוב את הנינגלו ריף, כדי להתקדם לכיוון היעד הבא. נפרדנו אתמול מהאיזור שמאד נהיננו בו (בהזדמנות זו אני רוצה להתמצל בפני  הריף על שפגעתי בכבודו בבלוג הקודם ). ככך הנראה נחזור לציוד הצלילה והשנירקול שלנו רק באזור קיינס, עוד כמעט חודשיים.

התחלנו לנסוע, וכשהיגיעה השעה שש ואיתה הדמדומים, עצרנו בצד הכביש לחניית לילה. יש פה לצידי הכבישים חניות מסודרות כולל פחי אשפה. אז זו פעם ראשונה שעשינו את זה והיה אחלה.

מכיוון שהישובים פה קטנטנים, מחוץ לעיר אין בכלל קליטה, אז איךשיצאנו מהעיירה בה היינו איבדנו שוב קשר עם העולם וזאת למשך 570 הקילומטרים הבאים. היום היה יום נסיעה שמטרתו להגיע לתוך השמורה. לאחר נסיעה של כשש שעות נטו, עם הפסקה אחת, הגענו לעיירה רעבים ומותשים. מכיוון שהיום היה יום ראשון הדברים היחידים שפתוחים הם תחנת דלק (?) והפאב המקומי. אז אכלנו אוכל של פאב (ציפס, פיש אנד ציפס והמבורגר) והלכנו טובי לב וכרס לתדלק. חייבים למלא דלק בכל המיכלים כי בפארק עצמו אין כלל תחנות, והדלק אמור להספיק לנו לשלושה ימים עד שנצא. אך מה לעשות, התברר כי בתחנה יש הפסקת חשמל עד שעה ארבע וחצי. לא היתה כל ברירה אלא לחכות ולקוות לטוב.  לאחר המתנה של שעה, חזרנו כדי לגלות שאומנם יש חשמל , אך המשאבות לא עובדות. לא היתה ברירה אלא להכריז על לינה במקום. המתנה אחרונה, והחלטנו ללכת. היו ממתינים רבים שחלקם שהו שם מהצהריים ואחרים היו חסרי קראוון ולכן חסרי אונים.  היה ברור כי ברגע שנלך, הכל יחזור לעבוד. מצאנו שוב מקום לינה כעשרה קילומטר מהתחנה והתארגנו על ארוחת ערב. בינתיים התקשרנו לתחנה , והסתבר שאומנם התחנה חזרה לעבוד (כשתי דקות אחרי שעזבנו אותה). מה שכן, (אם להיות כמו אמיר שרואה את הטוב בכל דבר) זכינו שוב לראות שקיעה מדהימה וגם יש פה קליטה , מה שמאפשר להוציא את הבלוג הזה… תהנו מהתמונות,

צפויים כמה ימים ללא תקשורת, בסופם ננסה לפרסם (כנראה נופים שונים בתכלית)

שבוע טוב