ובכן, היום יום רביעי, שעה ארבע וחצי בבוקר שעון אוסטרליה, הייתה לי יקיצה מוקדמת עקב רגל הסילונית )jet legg)
אני יושב על המחשב ורושם את שעבר עלי ב-48 שעות האחרונות.
הטיסה להונג קונג עברה בנעימים. את רובה העברתי בשינה וזאת לאחר כמה כוסות בירה וסנגרייה במסעדת מרתה בתל אביב וגם שני כדורי שינה כחולים קטנים. בהונג קונג הרגשתי כמו כלב בן יפונה ויהושוע בן נון המרגלים שתרו את הארץ (בשינויים המחויבים כמובן…) הכל במטרה לראות איך אפשר להקל על יעל והילדים שינחתו כאן בעוד עשרה ימים. רשימות נרשמו ודוחות נעשו.
כבר מהאוויר ניראת הונג קונג כמפלצת בבטון מאיימת עם גורדי שחקים ובתים צפופים וגבוהים שמזכירים את מנהטן, רק עם נוף של הרים ירוקים בצדדים. מאחר והיו לי 10 שעות להעביר, לקחתי רכבת מהירה ונמצא יצאתי לעיר קצת להסתובב, לפגוש את אורן, מקלחת מסעדה וחזרה לנמל. הגעתי למרכז הסואן של העיר והחום והלחות הכו בי בפתאומיות. (למעשה מאז תל אביב אני בחללים ממוזגים). בתכנית היה לרכוש כמה דברים קטנים למצלמה ופיצ'פקעס. בפועל הסתובבתי לי במרכז העיר – מתרשם מהעצמה, מהסינים ומהריחות של תבשילי הרחוב.
תוך שעתיים נמאס לי מהשוטטות (היה חם ולח) ותפסתי מונית לדירה של אורן לביא.
ככה זה נראה מחלון הבית שלו:
אחרי מקלחת מסעדה סינית מטורפת וחזרה לנמל. עוד טיסה אחת וזהו , אני במלבורן.
הטיסה יצאה בשעה 23:30, אחרי ההמראה ארוחת ערב ולישון. בבוקר כבר ראיתי מהחלון את המדבר הגדול של מרכז יבשת של אוסטרליה וההתרגשות הייתה בעיצומה. עצירה קצרה בעיר אדלייד, שעה טיסה ממלבורן, עדכונים למשפחה על הטאצ'דאון, וזהו אני ממריא שוב, הפעם ליעד הסופי. עוד שעה אני במלבורן.
הנחיתה והמפגש עם נחשון היו מרגשים ובמידה מסוימת בלתי נתפסים – איך זה שחלום ישן הפך לתכנית פעולה ולרעיון בר הגשמה, שמתבצע במציאות אחד לאחד, לכאורה, בכזו פשטות – קונים כרטיס, נוסעים, ממריאים, אוכלים ממריאים עוד פעם ונוחתים וזהו – הנה אני כאן במלבורן בבית משפחת עמיר, הבנות מקבלות אותי בחיבוקים ונשיקות, נחשון יוצא מגדרו כדי לעזור ולסייע, ארוחת ערב פשוטה של זיתים, שניצל, אורז מלא ופרי תומר (וספלי אלומיניום קמוטים…) ורעות לאין אומר !!.
שיחה עם רעי ויעל הביתה ואני הולך לשון. מיקה מתעקשת לישון איתי בחדר, כמובן במיטות נפרדות…
בארבע יקיצה – כבר לא יכול להירדם (הרגל הסילונית) . נחשון ארגן לנו את היום ויש לא מעט עבודה, רכישת סים ואביזרי תקשורת, מפגש מרגש עם הקרוואן והבאתו הביתה, קניות אריזות ועוד עניינים של אדמיניסטרציה.
בינתיים כל הבית ישן ואני על המחשב, רושם את המחשבות.
ביום שבת, אחרי שנסיים כאן את הארגונים, נצא, נחשון ואני, למסע של 3500 ק"מ (כמו ממיאמיי ללאס אנג'לס) ממלבורן לפרת, שם אפגוש את יעל והילדים.
בוקר טוב.
7 תגובות
פשוט לחיות את החלום …. רוצים עוד תביא תמונות …..
טוב אז ללא ספק התחלת ברגל ימין (בירה, סנגריה, שני כדורים כחולים…) וכבר בלילה הראשון ישנת עם בחורה בחדר.
שימשיך ככה
תמשיך לכתוב ולספר, וכמה הערות:
א. אל תחסיר פרטים
ב. כדאי שיהיו עם פיקים
ג. יש המון הסכמים שהשארת מאחור וכאלה אשר יהיו, לא היה לנו סיכום מה יעלה בגורלם
ד. מכבי הפסיד בבאזל 1:0
ה. כנראה ינצחו בגומלין ויעלו לסיבוב רביעי
ו. בהצלחה
אתמול יום שלישי בערב אלי ואני היינו אצלכם בבית . ד"ש מאילת יעל והבן שהיה בבית. תרמילים לנסיעה היו מוכנים בכניסה לבית ליד הדלת והייתה ניכרת תחושה של כבר טסים …. לטיול של פעם בחיים.
איזה כיף שחלומות מתגשמים !
בהצלחה ! סעו לשלום ושובו בשלום !
ולגבינו משפחת צ'ופה שבבית השיטה , אחרי שקיבלנו שלשה צווי גיוס לבנים אני מבינה שטעיתי שלא ארזתי כמה תרמילים לפני שנתיים ועברתי לאוסטרליה.
תזמון זה עניין חשוב ….
קשה קשה ,להיות תייר…לך תחליט באיזה בית קפה לשבת? באיזה מסעדה לאכול,ועוד אחרי בירה סנגריה ושני כדורים כחולים.
זה לא פשוט להיות תייר,חכה חכה אתה עוד תשאל…למה מגיע לי כל הטוב הזה.
בהצלחה אשל.
יופי אחי.אוהבים!!!
אני מהמתחכמים: הציטוט הנכון הוא "I love it when a plan comes together" וזה נאמר מפיו של Hannibal ולא מרדוק.
תמונות מהממות, איזה כיף לכם, מקנאים!!!