הפאן אמריקאן הייווי

(כתבה יעל) אז אני הצטרפתי לטיול לאחר שבועיים של בילוי גברי וניסיתי בעיקר לא להפריע.

נפלה עלי ״תוגת המנצחים״ – ניחוח קל של עצבות, שמרחפת באוויר בין כל הטוב והיחד

אנחנו בלב הרי האנדים של צפון צ'ילה, בוליביה וארגנטינה. חצינו אותם במעבר ג'אמה מארגנטינה לצ'ילה.

סיפור בהמשכים על חברות מוזיקה וטיולים. את אמיר אני מכיר כבר שישים שנה, כשהייתי בן

נפגשנו בסיסודד דה אסטה פארגוואי עם בוניטה שחיכתה לנו בסבלנות.. מפגש מרגש. בוניטה היא עבורנו

הפנטנל הוא מישור ביצות ענק בדרום מערב ברזיל. כנראה אזור הביצות הגדול בעולם. להבדיל מהאמזונס,

נכנסתי לטרמינל והבנתי שאני בצרה גדולה..עשרות אלפי אנשים. צפיפות בלתי אפשרית.. הכי גרוע – המזגן

אנחנו מנהלים חיים מקבילים, עיקרם כאן בישראל עם החברים והמשפחה וחלקם במקום אחר לגמרי, עם

סיימנו את הפרק שלישי במסע שלנו. ואנחנו שוב בישראל. בשבוע האחרון שלנו בברזיל הנמכנו טוס

עולם מקביל במרחק נגיעה – ריו דה ז'ינארו פונים מהרחוב הראשי ועולים 20 מטר בכביש

אנחנו בשבועיים של טיול חופים.דוגמים את החופים הכי יפים שיש לצפון מזרח ברזיל. מסאו לואיס

כאמור, נפרדנו מבוניטה  – נתראה איתה באוגוסט 2026, עוד 10 חודשים. טסנו לסאו לואיז, עיר

לאחר נסיעה ארוכה, הגענו לעיירה פוז דה איגואסו. אזור מפלי האיגואסו, נמצא בין שלוש מדינות

בעוד שאנחנו כותבים את הבלוג – נחתמה עסקה לשחרור חטופינו בעזה. למרות שאנחנו רחוקים ליבנו

כל אדיוט שבוחר להסתובב עם רכב בתל אביב יודע, חניה היא מוצר נדיר, אותו אתה

כששגרת החיים שלך היא טיול, ולוח הזמנים שלך נקבע אך ורק על ידך, החשיבות של

התכיילות מתחילים לג שלישי בטיול ולכן נפתח בפוסט של התאפסות על היעד שלנו ומאפיניו. הטיול

סנטה קטרינה היא מדינה בדרום מזרח ברזיל..אחת העשירות במדינה ויש בה חופי ים קסומים.  לפני

אימג'ן… בין החברים אנו מכנים 'זקראורן' כמי שבכל דבר מייד מפנה את הזקראור על עצמו

כזכור, השארנו את בוניטה בקמפינג באורגוואי שהוא גם מוסך סמוך למונטווידאו באורוגאווי. לפי שנפרדנו מבוניטה,

ביום שישי, 12.9.25 אנו חוזרים למסע שלנו. והפעם, לארץ טרופית יפה. נשתמע.

סוף טוב הכל טוב – אנחנו בארץ.. מאוסרנו יצאנו למסע ארוך של 2300 קילומטר למונטבידאו

פדרו וחבריו למוסך הודיעו לנו שייקח להם כמה ימים לתקן את בוניטה. נראה שהם לא

איך שגלגל מסתובב לו בחלק הזה של הטיול תכננו שני אילוצים בלבד, זאת על מנת

חשבתי שסיימתי את המשימה שלקחתי על עצמי בזה שהבאתי את רעי לטורס דה לה פיינה,

ארוך…. אבל מותח ושווה… פרק ראשון – הגרירהמתחילת הטיול אנחנו שומעים מרעי דבר אחד מאוד

אחרי נסיעה ארוכה ומתישה מהעיירה פריטו מורנו (לא הקרחון) שתוארה על ידי יעל, הגענו לעיירה

כאן יעל כותבת אליכם. כשקוראים בלוגים של טיולים, רואים בדרך כלל את כל התמונות המדהימות

כשתכננו את הלג הזה, אמיר חילק משימות תכנון. כך שאמיר אחראי על כל החלק עד

מי שמכיר את יעל יודע שהיא סובלת, אבל מ-מ-ש סובלת מקור. כשקר היא לא מתפקדת,

עברו כמעט שבועיים מאז נחתו שנחתנו שוב בבארילוצ'ה ונפגשנו עם בוניטה שלנו. הפעם אנחנו בהרכב

הזמן, כהרגלו, לא עוצר מלכת.. עברו עלינו כמעט שלושה חדשים מאז שבנו ארצה, חזרנו אל

בוניטה הסכימה סוף סוף  להחשף ולהראות את עצמה,  מבפנים…. בבקשה…  

נכתב על ידי שי ב 30.10 : מזה שבועיים שאבא חופר לי לכתוב קצת על

בואנוס איירס – אוויר טוב. אחרי שאחסנו את בוניטה בקמפינג של ריקרדו בברילוצ'ה נחתנו בבואנוס

חזרנו מצ'ילה לארגנטינה, לבארילוצ'ה – צפון פטגוניה, פחות או יותר מול מחוז האגמים של צ'ילה.

והוא לפני סיום… אנחנו בצ'ילה, מנמיכים טוס, מאיטים את הקצב לקראת החזרה ארצה. כזכור עברנו

(קצת ארוך אבל שווה) מי שראה את הסדרה "סמוך על סול", לא ישכח את דמותו

סייס מיל סיימנו את היומיים בפיניון ואנו נוסעים ליעד הבא – דרך "הסייס מיל". מדובר

"תגיד" אני שואלת את הוגו, "כמה תיירים מאירופה יש פה בשנה?" הוא אומר שאפשר לספור

זהו, שי אומרת לי, אנחנו חייבים לזרוק את סלסלת הצדפים והאבנים, לוחית המתכת שעליה רשום

אנחנו בעיר סלטה, בירת צפון ארגנטינה, עיר בגובה של כ 1,200 מ"ר למרגלות הרי האנדים.

המירוץ לאסונסיון – סיפור על נחישות, עין הרע ועוד נחישות כתבה יעל… בשנה האחרונה לא

ניתן לדמות את שעבר עלינו בשבוע האחרון לסרט מתח והרפתקאות כדוגמת איניאנה ג'ונס, שבו הטובים

בשנים האחרונות, פעמיים ביום, כמעט חמש פעמים בשבוע, אני מחריש "יישש" קטן, תוך כדי כיפוף

הניסיון לימד אותי שאחד המפתחות החשובים להצלחה הוא היכולת לנצל הזדמנויות שנקרות בדרכי, כאלו שלא

בחודשים שלאחר אותה שחיית בוקר (קיץ 2021), לאחר שיעל נתנה אור ירוק להתקדם, השקעתי זמן

  ככה זה מתחיל שבת רגילה של קיץ 2021, שוב יעל גוררת אותי לשחיית בוקר.